פסטיבל העיצוב בלונדון

מה זאת התערוכה הזאת? עד כמה היא חשובה?

פסטיבל העיצוב של לונדון התקיים השנה בין ה- 19-27 בספטמבר.
מדובר למעשה בשבוע העיצוב של לונדון, שהחל דרכו לראשונה בשנת 2003 ובמסגרתו מתקיימים אינספור אירועי עיצוב.
(כ- 400 אירועים שונים היו השנה, ביניהם מייצגים, שיחי גלריה, סיורי עיצוב ונוספים), שהתפזרו על פני אזורים שונים בעיר.

מי מציג בה? ומה מציגים בה?

במסגרת שבוע העיצוב מתקיימות בכל שנה, שלוש תערוכות מרכזיות:

100% DESIGN

DESIGN JUNCTION

LONDON TENT

התערוכה הראשונה היא הגדולה והמסחרית יותר ומציגה חברות עיצוב מוכרות יותר בתחומי עיצוב הפנים, חללי עבודה, מטבחים וחדרי אמבטיה, חומרים לענף הבנייה וחברות צעירות חדשניות.
השנה התערוכה התקיימה במתחם החדש באולימפיה. אני חייב לציין, כי התערוכה הייתה מאכזבת מאוד ולא חידשה מאום.

התערוכה השנייה היא אלטרנטיבה צעירה ומעניינת הרבה יותר. השנה התערוכה הוצגה בבניין שאכלס את בית הספר CSM – כיתות הלימוד שימשו כחללי תצוגה ובתור מי שלמד במקום הייתה תחושה נפלאה של יצירה ותצוגה מזמינה ואחרת.
במקום הוצגה קולקציית הסרוגים החדשה של כתר ושיתוף הפעולה של המעצב הישראלי עידו גרעיני מסטודיו אפטיט, שמתעסק בחוויות אכילה יחד עם חברת LAUFEN השוויצרית.
בנוסף, בבניין סמוך התלוותה לתערוכה חנות פופ אפ שהציעה מוצרים של מעצבים צעירים אותם כולם יכלו לרכוש – גם המוצרים של חברת הנייר PULP הוצגו במקום.

התערוכה השלישית מתקיימת בשורדיץ' במזרח לונדון ומציגה מעצבים צעירים חדשניים, כמה מהם בוגרי אקדמיות מובילות לעיצוב ברחבי העולם ומציגה עבודות קראפט לצד טכנולוגיות מתקדמות.
במקום הציגה רונה מיוחס קובלנץ מסטודיו KUKKA את שיתוף הפעולה שלה עם חברת אבן קיסר- PROJECT 34.

מה הדבר הבולט ביותר שניכר בתערוכה? ואיך זה ישפיע עלינו כצרכנים? מתכננים? מעצבים?

צריך להבין שלא מדובר בחברות הגדולות, שנחשבות לנכס צאן ברזל בקלאסיקת הריהוט הבינלאומית שמציגות במילאנו, אלא חברות קטנות יותר ופחות מוכרות לקהל המקומי.
האוריינטציה של אותו שבוע היא פחות מכירתית ומסחרית כמו במילאנו, אלא ממש לשטוף את העיניים בתמורות עיצוביות חדשות.
אנחנו בתור מעצבים צריכים להתעדכן ולהיות מעורים במה שנעשה בזירה הבינלאומית ולנסות לתרגם את מה שראינו בזעיר אנפין למה שמתאים לנו כאן בלבנט – לפעמים דברים שרואים משם לא מתאימים לכאן…

מי המעצבים שבלטו בתערוכה?

גם השנה היווה מוזיאון V&A את מרכז העניינים של שבוע העיצוב ואירח מספר מיצגים ותערוכות שהתקיימו בתוך חללי המוזיאון.
הרשים במיוחד המיצג של צמד האמנים האוסטרי mischer’traxler.

גם בבית סומרסט הציגו עשרה מעצבים מוכרים מיצגים.
(ביניהם ננדו, ג'ספר מוריסון, אריק לוי ורוס לובגרוב) – חלקם היו נהירים יותר וחלקם העלו תהייה על מהותם- עיצוב…

איך מגיב הרחוב לכל ההתרחשות הזאת?

בניגוד לשבוע העיצוב במילאנו שממש מורגש ברחוב, שבוע העיצוב בלונדון לא כל כך מחלחל לרחוב הראשי וידוע רק למביני עניין, שהגיעו במיוחד לאותו השבוע.

בכלל, מילאנו הפכה למסחרית מאוד בשנים האחרונות ואני מאמין, שסצינת העיצוב של לונדון מעניינת, מאתגרת ומלאת השראה ואינה מוכרת למעצבים שפועלים בזירה המקומית וזו הסיבה שהיא יותר מעניינת.
במקביל, סצינת העיצוב הלונדונית מורגשת במיוחד ברחוב, באנשים, במוזיקה, בתרבות ובאמנות.

איך מתמקדים בפסטיבל כזה? נורא קל ללכת לאיבוד…

השנה, מחוץ לכותלי התערוכה, הסתובבתי עם קבוצה של 15 אנשי מקצוע מתחום עיצוב הפנים והאדריכלות ולקחתי אותם לביקור בגלריות, מלונות ומסעדות, כדי לקבל הצצה אישית יותר על העיצוב האקלקטי, האישי וחסר הפחד מצבע, מטקסטורה ומפאטרנים.

נציגות מקומית שלנו?

כפי שהזכרתי מוקדם יותר, PROCECT 34, שיתוף הפעולה בין אבן קיסר לרונה מיוחס קובלנץ שהופיע ב- LONDON TENT ובכלל, תמיד נפלא לראות מעצבים ישראלים – המעצב התעשייתי ניר מאירי הציג מספר עבודות בגלריה MINT הנחשבת ובגלריה 19 GREEK STREET.
(שם גם הציג ניל ננר).
ניר, שחי כיום בלונדון מתעסק בעבודות שלו בתפר שבין עיצוב לאמנות.
דפי רייס דורון ושירה קרת הציגו בתערוכה MATTER OF STUFF.

מה מבחינת חומרים? צבעים? טקסטורות?

מבחינה צבעונית, צבעי הפסטל המעושנים וטיפה "מלוכלכים" עדיין שולטים – ורוד לצד תכלת, ירקרקים לצד גוונים כחולים רווים ובוהקים שבאים מעולם ממוחשב ומתקדם יותר.
ניתן היה להבחין ביותר מעצבים שמשתמשים בהדפסות תלת מימד מתוחכמות באופן לירי וחם, כזה ששוזר שימוש בחומרים טבעיים כמו זכוכית ועץ.

התערוכה הבאה צפויה להתקיים בלונדון בין ה-21 ל-24 בספטמבר 2016.

https://www.100percentdesign.co.uk/